אז למה בעצם יש כל כך הרבה התנגדות לריטלין?

הויכוח על הריטלין היה סוער תמיד וכיום הוא סוער אפילו יותר. הורים רבים מתנגדים לתת לילדיהם ריטלין למרות האבחונים והלחץ מבית הספר. במאמר זה אסקור את הסיבות העיקריות שבגללן טוענים המתנגדים שאין לתת לילדים ריטלין.

1. ריטלין וחינוך - לא הולך ביחד

ריטלין - כן או לא הוא קודם כל שאלה חינוכית ולא בריאותית.

חינוך הוא תהליך של למידה בו האדם רוכש השכלה, כלים ומיומנויות לחיים וגם דרכי התמודדות והתנהגות עם מצבים בחיים. זהו תהליך (משהו שלוקח זמן…) וזה משהו שצריך ללמוד.  

גם בבתי הספר וגם בבית צריכים ללמד את הילדים איך להתנהג, איך להסתדר עם אחרים ואיך ללמוד.  זהו תהליך חינוכי שכל ילד צריך לעבור כדי להיות אדם בוגר, טוב וחיובי. אם כל הילדים היו יודעים מהרגע הראשון איך ללמוד, איך לשבת ולהקשיב ואיך לקחת אחריות, אז לא היינו צריכים את בית הספר. ריטלין לא עוזר לילד ללמוד את הדברים הללו. נהפוך הוא, ריטלין מסתיר את המצב האמיתי ואת האופן בו הילד פועל ולכן לא מאפשר לילד לעבור את התהליך שעליו לעבור כדי להתפתח מבחינה רגשית, לימודית וחברתית. חושבים שריטלין כן עוזר בכך? נסו להפסיק את הכדור ליום אחד ושלחו אותו לבית הספר. נראה מתי המורה תתקשר…

2. התומכים בריטלין יספרו לך שהפרעת קשב וריכוז זה משהו במוח. האמנם?

במשך שנים טוענים המתנגדים לריטלין כי 'הפרעת קשב וריכוז' למעשה אינה ניתנת להוכחה מבחינה ביולוגית בגוף (זו הסיבה אגב שקוראים לה הפרעה ולא מחלה). עד לאחרונה כמעט כל המדענים והרופאים טענו אחרת. אבל לאחרונה הדברים נשמעים אחרת. ליאון אייזנברג, מי שנחשב להוגה הפרעת הקשב והריכוז התוודה לפני מותו כי מדובר במחלה מומצאת. הנה קישור לאחד מערוצי החדשות מתוך רבים שבהם התפרסמה הודאתו: 
https://www.youtube.com/watch?v=z5LA74Lk5o0

3  רגע, אם זאת לא הפרעה ובעיה במוח אז מה זה כן?

רופא נוסף, נוירולוג מומחה, בשם ריצ'ארד סול, מחבר הספר 'ADHD לא קיים' מסביר כי אבחון של ADHD הוא בעייתי ביסודו משום שהוא נעשה על סמך סימפטומים בלבד ולא על סמך ממצאים גופניים אמיתיים. הילד לא מרוכז? לא מסיים משימות? לא מתנהג כמו שצריך? לא מצליח ללמוד כמו שצריך? יכולות להיות לכך סיבות רבות, אמיתיות ומגוונות וצריך לאתר את הגורמים האמיתיים. כאן תוכל לקרוא על כך!

4. על דבר אחד אין ויכוח -  קיים אבחון יתר של ילדים!

בין אם הפרעת קשב וריכוז היא המצאה או מציאות. על דבר אחד אין ויכוח. יותר מידי ילדים מופנים לקחת ריטלין. על עלון הצרכן של ריטלין כתוב שכ- 3% מהאוכלוסייה סובלים מהפרעה זו.  חשבון פשוט מראה שאם בכיתה יש 30 ילדים אז 3% מהילדים זה פחות מילד אחד לכיתה. אני לא מכיר היום כיתות  בבית ספר רגיל שאין בהם לפחות 5 או  10 ילדים שלוקחים ריטלין. יש כיתות שזה אפילו יותר. אין ספק שכל ילד שובב שקצת מפריע, מטייל בשיעור או משתעמם בשיעור ומרחף נשלח לאבחון ומשם הדרך למרשם קצרה. מה קרה לנו, השתגענו?

5. לכל תרופה יש תופעות לוואי, גם לאקמול. למה עושים כזה רעש דווקא מריטלין?

את זה לא צריך אפילו להסביר. פשוט צריך לראות את העלון לצרכן.

תופעות לוואי של אקמולי מתוך העלון לצרכן:

בנוסף לפעילות הרצויה של התרופה, בזמן השימוש בה עלולות להופיע השפעות לוואי כגון

פריחה, גירויים, סחרחורת. ו...זהו!

והנה רשימת תופעות הלוואי של ריטלין (בגלל אורך הרשימה הייתי חייב לשים קישור. רצוי מאוד לקרוא)

6. ומה אם לילד שלי אין תופעות לוואי?

אנחנו לא תמיד רואים בעיניים את מה שקורה בגוף של ילד שלוקח ריטלין. הנה תמונה של שתי סריקות מוח. אחת של מוח רגיל ואחד של מוח של מישהו שנטל במשך כמה שנים ממריצים הדומים לריטלין.  

אתה יכול לנחש בעצמך מי זה מי…

ואם זה לא מספיק, מחקר שהתפרסם לאחרונה הצביע על כך שלקיחת ריטלין לאורך זמן גורמת לירידה ביכולת הקוגניטיבית של הילד. כלומר היכולת שלו ללמוד, לקלוט מידע ולעבד אותו מתדרדרת. שנמשיך?

7. אומרים שאין שום דבר אחר שעוזר

זה פשוט לא נכון עובדתית. הורים רבים מעידים שמצאו פתרונות לקשיים של קשב וריכוז והתנהגות של ילדיהם בבית הספר. תזונה נכונה, הורדת שעות מחשב, תוספי תזונה ומינרלים, תכניות אימון לילדים ונערים לשיפור התנהגות, תכניות ללמידה יעילה, הומאופתיה, הדרכת הורים ועוד יכולים להוות פתרונות טובים לקשיים של הילדים. לעיתים צריך גם שילוב של כמה דברים יחד. לעשות שינוי אמיתי לוקח זמן אבל זה משתלם.  

ולסיום...משהו אישי שראיתי במו עיני

אני פוגש מדי שבוע עשרות ילדים שנוטלים ריטלין. ראיתי ילדים רבים שמתלוננים על כאבי ראש, חוסר תאבון, שינה לא טובה, תחושות מוזרות ותחושת ניתוק וסגירות חברתית. ראיתי מספר קטן של ילדים שיש להם בעיות חמורות בגדילה. ראיתי מספר ילדים שיש להם טיקים שהחלו עם תחילת הטיפול בריטלין, ולמרות שהפסיקו ליטול ריטלין, הטיקים עדיין ממשיכים. אבל הדבר שנחרט בזכרוני זה המראה של כמה נערים שפגשתי שנוטלים ריטלין במשך זמן רב (מעל 10 שנים). כל אחד מהם בלי יוצא מהכלל נראה ללא שמחת חיים ומדוכא לחלוטין. כל אחד מהנערים הללו הודה בפני שהוא בדכאון, הם נראו עצובים, חסרי אנרגיה וללא מרץ ושמחת חיים. כולם גם ישבו באותה צורה רפויה על הכסא. עצוב לראות את זה וכל אחד שעיניו בראשו היה מבחין בכך. נערים אלו היו בני 16 ו- 17 כשפגשתי אותם. קשה להאמין. מי שרוצה לראות במו עיניו, לשאול ילדים ולהתרשם בעצמו מוזמן להתלוות אלי לכמה ימים ולפגוש ילדים שנוטלים או נטלו ריטלין ולשאול אותם מה הם חושבים על זה.

לילד שלך מגיע משהו אחר, לא ריטלין!

באהבה,

אבירם היכל,